צוואות:

צוואה, הינה כלי רב עוצמה, המאפשר לכל אדם להמשיך ולשלוט ברכושו אף לאחר פטירתו. אכן, צוואות “רגילות” כוללות הוראות פשוטות של העברת הנכסים למי שהמצווה ציין בצוואתו, אולם במקרים רבים – לו תשומת הלב של המצווה הייתה מופנית לאופציות אחרות – היה המצווה כולל בצוואתו מנגנוני שליטה ואופציות ביצוע אשר ישרתו טוב יותר את רצונו האמתי.

3 צורות הצוואה הנפוצות ביותר

חוק הירושה מכיר בארבע צורות לעריכת צוואה, והם :

צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה רלבנטי בנסיבות מיוחדות. הצוואה המצויה ביותר, היא: צוואה בכתב יד

צוואה בכתב יד היא הפשוטה ביותר ומאפשרת לכל אדם, בפשטות להותיר מסמך הוראות מחייב לאחר פטירתו.

כדי שצוואה בכתב יד תהא תקפה – יש צורך במרכיב יסוד בסיסי והוא כתב יד של המצווה.

הדפסת המסמך או כתיבתו בכתב ידו של אחר – שוללת מהמסמך את תוקפו כצוואה.

בנוסף לכתב היד יש להוסיף אף תאריך וחתימה.

היתרון של צוואה בכתב יד הוא פשוט עריכתה אולם כאן אף חסרונה, שכן במצב של התנגדות לקיום צוואה לא יהיה אף גורם אשר יוכל להעיד על רצונו של המצווה, על הסובב את עריכת הצוואה ועל הנסיבות אשר יש בהן כדי לחזק את תוקפה וקיומה.

הצוואה בפני עדים, צוואה אשר יכולה להיכתב בכל דרך, בין בהדפסה ובין בכתב ידו של אחר – ובלבד שהמצווה יחתום עליה בפני שני עדים אשר יאשרו את הדבר בחתימתם הם בגוף הצוואה ויוסף תאריך. צוואה יכולה להיערך אף בכתב יד, אולם יש להקפיד כי הצוואה כולה תירשם בכתב ידו של המצווה. יש להוסיף לצוואה זו תאריך וחתימה והצוואה כשרה אף ללא נוכחותם של עדים.

צוואה בפני רשות – ידועה בעיקר כצוואה בפני נוטריון. מדובר באמירת דברים בפני נוטריון אשר מעלה אותם על הכתב, אין צורך בחתימה ואין צורך בכל סממן מצד המצווה. עושים שימוש בצוואה אצל נוטריון בעיקר כאשר המצווה אינו יכול לחתום מכל סיבה. הצואה הנדירה ביותר – היא צוואה בעל פה, והיא נערכת במצבים בהם אדם עומד בפני סכנת מוות, כמו ניתוח מסוכן או שהיה במקום מסוכן, כאשר יש חשש אובייקטיבי וסובייקטיבי להמשך חיי המצווה.